ברצוננו להביא לתשומת ליבכם עדכונים חשובים שיצאו לאחרונה בדבר הרחבת זכויות עובדים משרתי מילואים ובני/בנות זוגם.
כידוע, מעסיק אינו יכול לפטר עובד בשל שירותו במילואים, קריאתו לשירות מילואים או שירותו הצפוי בשירות מילואים, לרבות בשל תדירותו או משכו. יובהר, כי מדובר בהגנה מוחלטת, ופיטורים אלו ייחשבו כמבוטלים.
כמו כן, מעסיק אינו רשאי לפטר עובד מכל סיבה שהיא בתקופת היותו בשירות מילואים, ואם שירות המילואים עולה על יומיים רצופים, לא ניתן לפטר את העובד אלא בהיתר מאת ועדת התעסוקה במשרד הביטחון, וזאת בתקופה של 30 ימים לאחר תום שירות המילואים, ומנימוקים מיוחדים בלבד.
יוזכר, כי בהתאם להוראות צו ההרחבה להסכם הקיבוצי הכללי בעניין משרתי המילואים ובני זוגם מיום 5.3.24, בתקופה שבין 7.10.23 ועד ליום 31.12.24, ישנם מקרים שבהם התקופה המוגנת מפיטורים הוארכה ל-60 ימים לאחר תום השירות (במקום 30 הימים המוזכרים לעיל). הגנה מוארכת זו מוקנית, בין היתר, למי ששירת במילואים העולים על 60 ימים בתקופה שתחילתה ביום 7.10.23 ועד לתום שנת 2024.
ביום 30.5.24, פורסם תיקון לחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה) (תיקון מס' 19 והוראת שעה), התשפ"ד-2024 (להלן: "התיקון לחוק"), המרחיב וקובע זכויות נוספות לעובדים במילואים וזכויות בנות ובני זוג של עובדים במילואים, כדלקמן:
הגנה על עובד/ת במילואים מפני שינוי בהיקף משרה ו/או הכנסה:
התיקון לחוק קובע, כי בתקופות האמורות לעיל בהן העובד מוגן מפני פיטורים, המעסיק לא יכול גם לפגוע בהיקף המשרה ו/או בהכנסה של העובד, אלא אם קיבל לכך היתר מועדת התעסוקה – למעט אם הפגיעה בהכנסה הינה מכוח דין או הסכם קיבוצי, או שהפגיעה הינה ברכיב השכר המשולם לעובד בהתאם לתפוקתו, והפגיעה לא נגרמה מסיבות התלויות במעסיק.
הגנות על בנות ובני זוג של משרתי מילואים:
- הגנה מפני פיטורים בשל שירות המילואים – התיקון לחוק קובע, כי חל איסור על המעסיק לפטר עובד/ת בשל שירותו במילואים של בן/בת זוגו או הורהו האחר של ילדו, בשל קריאתו לשירות מילואים או בשל שירותו הצפוי בשירות מילואים, לרבות בשל תדירות שירות המילואים או משכו. יובהר, כי גם במקרה זה, מדובר בהגנה מוחלטת, ופיטורים אלו ייחשבו כמבוטלים.
- הגנה מפני פיטורים ומפני הוצאה לחופשה ללא תשלום (חל"ת) בתקופת שירות המילואים – התיקון לחוק קובע הוראת שעה מיוחדת, לפיה בתקופה שמיום תחילתו של התיקון (30.5.24) ועד ליום 31.12.25, חל איסור על המעסיק לפטר או להוציא לחל"ת, עובד שעימו ילד (עד גיל 14 או תלמיד עם צרכים מיוחדים כהגדרתו בחוק חינוך מיוחד, התשמ"ח-1988), בתקופת שירותו במילואים של בן זוגו או הורהו האחר של ילדו, אלא בהיתר מאת ועדת התעסוקה, ובכפוף לתנאים המצטברים הבאים:
- שירות המילואים הוא בנסיבות חירום לפי סעיף 8 לחוק שירות המילואים, או שמשכו בפועל או משכו הצפוי הוא 21 ימים רצופים לפחות;
- העובד הודיע למעסיק בכתב לגבי שירות המילואים לא יאוחר מ-3 ימי עבודה מהמועד שבו המעסיק הודיע לעובד על הכוונה לפטרו או להוציא את העובד לחל"ת.
בנוסף, בתקופה שמיום תחילתו של התיקון ועד יום 31.12.24, האיסור כאמור יחול גם בתקופה של 14 ימים לאחר תום שירות המילואים.
כמו כן, חל איסור לחפוף בין תקופת ההודעה המוקדמת של בני זוג של משרתי המילואים עם תקופת שירות המילואים האמורה.
יובהר כי לעניין זה, הוצאת עובד לחל"ת, לרבות הארכתו כאמור, הינה אחת מאלה:
-
- חל"ת לתקופה בלתי מוגבלת;
- חל"ת לתקופה רצופה של 30 ימים לפחות;
- חל"ת לתקופה של פחות מ-30 ימים, ובלבד שבמהלך החודשיים שקדמו לחל"ת, סך תקופות החל"ת בהן שהה העובד הוא 30 ימים לפחות.
הוראת מעבר – התיקון לחוק אף קובע כי עובד, שעימו ילד, והוצא לחל"ת לפני יום תחילתו של התיקון לחוק, לתקופה בלתי מוגבלת או לתקופה שסיומה 30 ימים לפחות לאחר יום התחילה, והעובד מסר למעסיק הודעה בכתב כי בן/בת זוגו או הורהו האחר של ילדו משרת בשירות מילואים, חלה חובה על המעסיק לפנות לוועדת התעסוקה תוך 7 ימי עבודה ממועד מתן ההודעה, לשם קבלת היתר להמשך החל"ת – ובלבד ששירות המילואים הוא בנסיבות חירום לפי סעיף 8 לחוק שירות המילואים או שמשכו בפועל או משכו הצפוי הוא 21 ימים רצופים לפחות.
יובהר, כי ועדת התעסוקה לא תיתן היתר לפיטורי עובד או להוצאתו לחל"ת, אלא לאחר שניתנה לעובד הזדמנות לטעון את טענותיו, ולאחר שהמעסיק הוכיח שההחלטה אינה קשורה לשירות המילואים של בן/בת הזוג של העובד או של הורהו האחר של ילדו, או להיעדרות העובד או לאי ביצוע העבודה עקב כך. אלא אם, הוועדה מצאה כי העובד מעוניין לצאת לחל"ת, אף אם היא בקשר לשירות המילואים, והמעסיק והעובד הסכימו להוצאה לחל"ת.
בנוסף, היעדרות עובד מהעבודה בתקופה שבה בן/בת הזוג או הורהו האחר של ילדו משרת בשירות מילואים כאמור, לא תיראה כהפסקה ברציפות עבודתו ולא תפגע בזכויות התלויות בוותק של העובד אצל המעסיק.
ההוראות האמורות חלות גם על מעסיק בפועל ביחס לעובד של קבלן כוח אדם המוצב אצלו לעבודה, אך לא יחולו על מי שנקרא לשירות עבודה לפי חוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ"ז-1967.
חשוב לציין, כי ההגנה על בני/בנות זוג של משרתי מילואים נוספה גם במסגרת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, תשמ"ח-1988, באופן שחל איסור להפלות עובדים אלו בקבלתם למקום העבודה, תנאי עבודה, קידום בעבודה, הכשרה או פיטורים – עקב היותו בן/בת הזוג או הורהו האחר של ילדו של משרת מילואים או עקב קריאתו לשירות מילואים.
הגנה זו נוספה גם להוראות החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, תשע"ב-2011, והיא כפופה לאכיפה מנהלית שהפרתה עלולה להטיל על מעסיקים עיצומים כספיים.
מענק מיוחד מהמוסד לביטוח לאומי עבור בני/בנות זוג של משרתי מילואים שהוצאו לחל"ת
בנוסף, בהתאם לתיקון לחוק, נוספה זכאות למענק מיוחד מהמוסד לביטוח לאומי עבור בני/בנות זוג של משרתים במילואים אשר הוצאו לחופשה ללא תשלום בתקופה שבין 7.10.23 ועד ליום 31.12.24, בכפוף לעמידה בתנאים הבאים:
- תושב ישראל ומלאו לו 18 שנים;
- בתקופת שירות המילואים של בן/בת הזוג או של הורהו האחר של ילדו הוא יצא לחופשה ללא תשלום לתקופה רצופה בת 21 ימים לפחות;
- יש עימו ילד שטרם מלאו לו 14 שנים או תלמיד עם צרכים מיוחדים כהגדרתו בחוק חינוך מיוחד, התשמ"ח-1988, או שהוא אומן כהגדרתו בחוק אומנה לילדים, התשע"ו-2016;
- הוא היה עובד בתקופה של 6 חודשים מתוך 18 חודשים בתכוף לפני החודש שבו חל מועד יציאתו לחל"ת;
- לא השתלמו לו דמי אבטלה או דמי לידה בעד אותו פרק זמן שהוא מקבל מענק זה.
המענק ישולם לכל היותר פעם אחת, והוא יהיה בשיעור של 70% מהכנסתו של הזכאי מעבודה, אך לא יותר מהסכום המרבי ליום (סכום השווה לסכום הבסיסי כפול 5, כשהוא מחולק ב-30), כשהוא מוכפל במספר הימים שבהם שהה בחופשה ללא תשלום במהלך תקופת שירות המילואים של בן/בת הזוג או של הורהו האחר של ילדו – ולכל היותר, בעד 30 ימים בתקופת המענק.לעניין זה, "הכנסה מעבודה" – הכנסה מעבודה או מתגמול בתקופה של 6 החודשים הקלנדריים האחרונים שבעדם שולמו דמי ביטוח לפני מועד יציאתו לחופשה ללא תשלום, כשהיא מחולקת ב-180.
נשמח לעמוד לרשותכם בכל שאלה והתייעצות לגבי אופן יישום הוראות החוק וצו ההרחבה, ומזמינים אתכם ליצור עימנו קשר לקבלת ייעוץ פרטני.
מחלקת דיני עבודה – FWMK
*אין באמור כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי.